יום ראשון, 30 במאי 2010

חום-חרדל-שחור וזה הכל

האמת שהתמונות האלו כבר בנות חודש (כפי שניתן לנחש מקיומו של ג'קט חורפי משהו באאוטפיט) ומרוב שאין לי זמן לקרוא בלוגים, לקרוא בכלל, שלא לדבר על לכתוב אחד, אז הן פשוט הרקיבו להן במחשכי המחשב שלי. בדרך כלל אין לי מושג מה אלבש בבוקר - זה לא לוקח לי הרבה זמן לבחור אבל תהליך הבחירה משתנה. לפעמים אני לוקחת פריט אחד (בגד, נעל או אביזר) שבא לי להשתמש בו ומרכיבה סביבו את הלוק. לפעמים דווקא מתחשק לי לשחק עם צבע או שילוב צבעים מסויים ומשם זה מתגלגל. אני חושבת שזה היה יום כזה - החלטתי לאתגר את עצמי בשילוב של צהוב חרדל וחום שבד"כ לא נתפשים אצלי בתור חברים, עם נגיעות של שחור וכסף. התוצאה דווקא מצאה חן בעיני והולידה אתגרים עצמיים נוספים בימים שאחרי...



גילי [ז'קט - הועבר לי מאדוה, חולצת משי חרדלית - Talbot's מארוע החלפת בגדים של לופט המעצבים, חצאית - מבזאר ויצ"ו, חגורה - מחנות שתיים,מגפונים - אחת אחת המוכשרות ביותר, עגילים - תמר הראל קליין]

אני חייבת לומר שבינתיים הקיץ הזה אני ממש לא מרגישה שאני "חייבת" איזשהו פריט חדש. איכשהו הטרנדים העכשוויים המיוצגים בחנויות נראים המוניים (ע"ע פרחים) או פאסה (ע"ע ניטים, פפיונים וכו'). הדבר היחיד שרכשתי לאחרונה היה חולצת Breton פשוטה (פסים אופקייים בכחול-לבן) בזארה, שאני מחפשת כבר כמה שנים ולפתע בשל טרנד הימאים הגואה צצו כפטריות שלאחר הגשם. למעשה אני מרגישה שינוי בנטיות הלב שלי שתרות אחר איכות, קלאסית או אוונגרדית, אך בכל מקרה מוקפדת, בפריטי האופנה - איכות שאינה שכיחה במקומותינו. אם פעם הייתי שמחה לרענן את המלתחה שלי בכל מקום, העיקר שיהיה חדש ומעניין, אז היום יותר ויותר בא לי על בדים מאיכות טובה, גזרות משובחות, הקפדה על גימור טוב, עיצוב מקורי וכו'. אני מניחה שככל שקוראים ורואים יותר אופנה כך גם הטעם והבחירות שלנו הולכים ומתעדנים/מקצינים. אני מקווה שתהיינה לי הזדמנויות בעתיד להוסיף למלתחתי גם בגדי מעצבים אהובים כגון קלואה, סלין, ארין פת'רסטון, מרג'יאלה ואחרים. ועד אז, תמיד יש יד-שניה ווינטג'...

שיהיה שבוע טוב!
גילי

יום חמישי, 13 במאי 2010

רצועות, ניטים, לקה, ופארקה

אמנם הכותרת של הבלוג היום מרמזת על מראה קשוח השואב השראה מאופנת הפאנק ומהשפעות צבאיות, אך כפי שאתם יכולים לראות השילוב המתקבל הוא בעצם עדין וקליל. לפולינה טעם ייחודי והרבה פעמים יש לה בחירות ושילובים מקוריים שתופשים לי את המבט. לא מדובר דווקא על פריטים אקסטרווגנטיים, ממותגים או  מיופיפים במיוחד אלא פשוט ביכולת שלה ליצור מראה שהוא רק שלה מתוך פריטים שיש בהם נגיעות של קלאסיות לצד אלמנטים טרנדיים.

"שאלון השיק" של פולינה
צבע אהוב כחול בהיר
סגנון ספורטיבי
מעצב מועדף אין
אייקון אופנה אין
פריט אהוב הנעליים בצילומים - הן חדשות יחסית
אגרן או זרקן מה זה אגרן? (אני מסבירה) אה (בחיוך) אני שומרת, ושומרת, ושומרת...


לא יודעת מה אתכם, אבל הטייץ הזה עם הניטים המפוזרים עליו בעדינות מזכיר לי שמיים עם כוכבים והולך מצויין עם נעלי הסמי-בלרינה המבריקות.


זה מזכיר לי כמובן את המגפונים המפורסמים של Chloe מ-2008 (שכבר הספיקו להפוך לפריט אספנים מאז).

עולם האופנה עשיר במונחים באנגלית לפריטים השונים המאכלסים אותו, שפשוט אין להם מקבילה בעברית (או שפשוט אני לא יודעת אותן). מסתבר שכשמתחילים לקרוא בלוגי אופנה באובססיביות, גם לומדים דברים חדשים. והפעם, בבואי לתאר את המעיל של פולינה נדרשתי למונח פארקה (Parka) שמתייחס או למעילים מחממים עם קפוצ'ון שלרוב מכוסה בפרווה או פרווה מלאכותית, או במקרה שלנו - פארקה אורבנית - למעיל ספורטיבי קל עם כיסים גדולים במראה רפוי וצבאי משהו.


פולינה [מעיל פארקה - בוניטה מגרמניה, חולצה - מהמשביר, טייטס - לוצ'י, נעליים - חנות אלמונית בנתניה, שעון - DKNY]

תודה רבה לפולינה וסופשבוע נעים!
גילי

יום שבת, 10 באפריל 2010

פריז, צרפת - הזווית האופנתית


השבוע חזרתי מטיול לצרפת, שבו היינו בפריז, ביקרנו ביורודיסני (יש לי שתי בנות קטנות השקועות עמוק עמוק בעולם הנסיכות, כך שלא הייתה לי ברירה) ובעמק הלואר. האמת היא שציפיתי ליותר מהפריזאיות מבחינה אופנתית, אך בסופו של דבר התרשמתי יותר מהגברים המוקפדים ומאופנת הילדים המלבבת. אולי בגלל שהטיול היומי הממוצע שלי כלל יותר גני שעשועים מאשר בתי קפה...


אז ככה, הפריזאיות הן, כמאמר הקלישאה, קוקטיות. דהיינו - רזות מאד. קראתי איפשהו שמידת המכנסיים הממוצעת לאישה בפריז היא 36 (!) בעוד בערי השדה הצרפתיות זה נע יותר סביב ה-40. נתון די מדהים עבור עם שהתפריט שלו מבוסס על גבינות ונקניקים שמנים בליווי בגט טרי. כן כן, שמעתי את התיאוריה על היין האדום אבל לדעתי הן פשוט אוכלות כזית, אין הסבר אחר. הנשים הבוגרות לבושות בצורה מעודנת וממעטות להשתמש באביזרים. למעשה ה-אביזר הבולט הוא הצעיף, שנראה כפריט חובה ומגיע במגוון ווריאציות של קשירות ומרקמים. הצעירות לרוב בג'ינס צר ובצבע אחיד ואולסטאר בגוונים סולידיים (דוגמאות לסגנון זה כאן). c'est tout.

סקאלת הצבעים הצרפתית היא מצומצמת - שחור, אפור, כחול כהה, בז', לבן וקרם - ולתבלון קצת אדום (בכל זאת פטריוטיות). ילדות מקבלות הנחה מיוחדת והאופציות שלהן כוללות גם סגול מעושן וורוד עתיק, ולילדים תכלת. הדפסים? פסים רוחביים כמובן (חולצות ברטון למיניהן) ולילדות גם פרחים קטנטנים - עדין שבעדינים.


בעצם, כניסה למחלקות של בגדי הילדים היא משב רוח אופנתי נפלא במיוחד לבאים מישראל - אין נצנצים, אין צבעים זוהרים, אין הדפסים ענקיים, אין שילובים מחרידים של וורוד פוקסיה נוצץ וירוק רעל זרחני. הכל מעודן, רך ונעים. תענוג! התחשק לי לקנות לבנות את כל החנות ורק מחירי תחילת העונה עצרו מבעדי. אה, והנעליים לילדות - זה כבר דורש התעכבות מיוחדת. בארץ, תמיד הכל כ"כ מקושקש -פרחים, נוצצים, פרנזים, ניטים, וסולייה מגושמת מגומי חוברים להם ליצירת נעלי הילדות הכעורות ביקום, לרוב הכל מגובב יחדיו. ובפריז? צבע הנעליים אחיד ועדין: שחור, אפור, ירוק זית, וורוד עתיק, אדום, לבן, הסוליה שטוחה, החרטום מעוגל וזהו. הקישוטים? לפעמים תיפורים עדינים, אבזם נאה, רצועות מצטלבות או נקודות. חס ושלום לא הכל ביחד! Less is more.
דוגמאות יפות לסגנון הצרפתי לילדים ניתן לראות ב-BonPoint ב-Smallable וב-Petit Bateau אבל בחיי שאפילו בסופרמרקט כגון Monoprix יש קולקציות מלבבות.






הלכתי עם ה"גדולה" (5.5) לבקר בתערוכת הרטרוספקטיבה לאיב סן-לורן שנפתחה זה לא מכבר ב-petit palais - מבנה מרשים ולא קטן כלל המתפקד כמוזיאון לאמנות (ותודה לפריזאית על הטיפ). איב סן לורן נולד באלג'יר והתחיל את דרכו כמעצב בבית דיור. מאוחר יותר הוא פתח עם שותפו לחיים פייר ברג'ה את בית האופנה הנושא את שמו בו פעל כמעצב ראשי עד 2002. הקריירה שלו הייתה בת ארבעים שנה והייתה לה השפעה רבה על עולם האופנה, עד שנפטר ב-2008. לצערי, הספקתי לצלם תמונה אחת בדיוק של אחת מ-300 העיצובים שמוצגים שם, לפני שהסבירו לי שאסור לצלם והרי היא לפניכם (אבל שלפתי עוד כמה מהאתר הרשמי).



מה שהרשים אותי במיוחד הוא שחלק מן העיצובים נראה ממש מודרני, למרות שעוצב לפני כמה עשורים. גם העושר של הצבעים, הבדים והאלגנטיות של הבגדים הנעים על הסקאלה בין מינימליסטיים לעתירי פרטים היה מרהיב. איב סן לורן הושפע מאמנות, ומתרבויות שונות בעולם, והשפעות אלו מצאו את דרכן לעיצוביו. הוא נודע בגזרת הטרפז לשמלות שעיצב, במעיל הספארי, בטוקסידו לנשים ובשחרור האישה המודרנית ללבוש מכנסיים (כתר לו טוענת גם קוקו שאנל - או "שוקו פלאנל" כפי שהיא מוזכרת בהומור במוזיאון המדע לילדים - קולטים? אופנה במוזיאון המדע).






התמונות לקוחות מ-http://www.yslretrospective.com

הפעם היחידה שלמעשה "פתחתי את העיניים" למראה צרפתיות לבושות בקפידה הייתה ביציאה מהמטרו באיזור הסיטה (בדרך לביקור בנוטרה-דם, הידועה בביתי כמשכנו של קוואזימודו). להפתעתי התברר שמדובר בצילומי סרט תקופתי כלשהו. המראה הזה השאיר אותי תוהה: האם ה"מראה הצרפתי" המוקפד הוא עניין של העבר? או שמה הוא פשוט עבר טרנספורמציה בעידן הגלובליזציה וכיום מה שנשאר הוא הפרטים הקטנים: הצעיף, הצבעים המסויימים, המינימליזם? מה דעתכם?





שבוע מקסים!
גילי

יום רביעי, 10 במרץ 2010

אופנה ופסיכולוגיה

עידכון: איילה רז מספרת קצת ממה שהיה בבלוג שלה.

הודעה קצרה על יום עיון המשלב אופנה ופסיכולוגיה שנשמע מסקרן:



המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (קצת מוזר שדווקא שם, אבל למה לא, נפרגן על הנושא הנועז) עורכת יום עיון שנושאו "גילוי וכיסוי בבגד: היבטים פסיכולוגיים של לבוש". למרות שאופנה היא מדיום מאד ויזואלי, תמיד רציתי ללמוד גם את התיאוריה והפילסופיה שמאחוריה. במסגרת המחקר שלי בתיזה יצא לי לקרוא לא מעט על אופנה וזה היה ממש מעשיר ופוקח עיניים, והשאיר לי תיאבון לעוד. חלק מההרצאות נשמעות ממש מעניינות, וחבל לי שכנראה לא אוכל להגיע, אבל אולי מישהו מכם יילך ויספר לי מה היה...

התאריך הוא יום ה', ג' בניסן התש"ע, 18.3.10, בין השעות 9:00-15:15 באודיטוריום של מרכז גונדה לחקר המוח (בנין 901) באוניברסיטת בר-אילן.

בתכנית:

9:00-9:30 התכנסות וכיבוד קל
9:45-10:00 דברי פתיחה – פרופ' מרים פאוסט, ראש המחלקה לפסיכולוגיה,אוניברסיטת בר-אילן
10:00-10:45 הבגד כאובייקט מעבר - ד"ר אטי ברנט,המחלקה לפסיכולוגיה,אוניברסיטת בר-אילן
10:45-11:30 אובססיות אופנה בצרפת של המאה ה-19 - ד"ר שושנה רוז-מרזל –החוג לתרבות צרפת, אוניברסיטת בר-אילן
11:30-12:15בגדים מתחלפים ומצבים מתחלפים בסיפורי המקרא - פרופ' חננאל מאק,המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן
12:15-13:00 הפסקה – יוגש כיבוד קל
13:00-13:45 זהות ובגד- בגדים והסרתם באמנות הישראלית - ד"ר גדעון עופרת, חוקר תרבות

13:45-14:30 תמורות הביגוד אצל מהטמה גנדי או הפטיש וההזדהות לפי פרויד ולאקאן - גב' רבקה ורשבסקי- פסיכואנליטיקאית, התכנית לפסיכותרפיה,אוניברסיטת בר-אילן
14:30-15:15אופנה - בין פסיכולוגיה לאמנות - מר שחר אטואן, כתב אופנה, עיתון "הארץ"

הכנס עולה 45-75 ש"ח (זול יותר לסטודנטים) ולפרטים על ההרשמה יש לפנות לנגה צוקרט בטל': 03-5317944 או במייל nogatzukert@gmail.com

תהנו,
גילי

יום רביעי, 10 בפברואר 2010

כי מגפיים קונים מהר

האמת שלא, אני ממש לא קונה מגפיים מהר. להיפך, כבר שנים שאני מסתכלת על מגפיים, מודדת, אבל זה אף פעם לא זה. זה לא מרגיש לי אני, זה לא נסגר, לא מוצאת דגמים מיוחדים מספיק. אבל לשמחתי הרבה, בשוק המעצבים האחרון, אליו הוזמנתי באדיבות לובה, נרשמה הצלחה. טוב, הם לא בדיוק מגפיים, יותר מגפונים אבל ברגע שנעלתי אותם לא יכולתי להסיר אותם. הן פשוט כל כך נוחות (וגם כי הנעליים שנעלתי לשיטוט בשוק התבררו כלא נוחות בצורה מזעזעת), רכות ועדינות. אה, וכמובן אני ממש אוהבת את העיצוב שלהן, וגם את השם - קוראים להן "ברבור שחור" - הולם לא? ברור שנעלתי את הנעליים לעבודה והרגשתי כל היום שבא לי לרקוד איתן...

 

  

 
גילי [ז'קט - מנגו, גופיה - זארה, חצאית - סקופ, גרבי רשת - אקססורייז, מגפונים - אחת אחת]

השוק השנה דווקא הפתיע אותי לטובה מבחינת הארגון והצפיפות הסבירה, אבל לעומת זאת הרבה אופנה לא הייתה שם. לא יודעת מה איתכם, אבל לראות סטנד אחרי סטנד של שמלות מסמורטטות מבדי טריקו בצבעים המרהיבים של שחור ואפור פשוט לא עושה לי את זה. בלט לטובה איזור האביזרים - נעליים, תיקים ותכשיטים. ואכן, אני יצאתי עם המגפונים וחברתי ורדית עם צעיף חמדמד, וגם זה פחות או יותר ברגע האחרון.

גולת הכותרת של השוק מבחינתי הייתה ההתלהבות של כמה מהמעצבות מצווארון הקרושה שענדתי. את הצווארון הזה סרגה סבתא שלי, ואני הוספתי לו סוגר מוזהב שהיה במקור חפת. בשוק לבשתי אותו מעל אאוטפיט פשוט של ג'ינס וחולצת ארוכה, ונעלי "בוקרים" שחורות, כדי להשתעשע מהניגוד בין הנוסטלגיה וניחוח הווינטג' של הצווארון והקז'ואלנס של שאר האאוטפיט. המעצבות סיפרו לי שקוראים לזה "Collarette", ואני מתכננת להקדיש בקרוב פוסט לנושא הזה. אז מאחר ולא צילמתי בשוק, לקחתי כלבלב של הבנות שלי וגינדרתי אותו קצת עם הצווארנון (ההצעה שלי לתרגום "Collarette"... יש לכם רעיונות אחרים?).


לילה טוב ממני ומהכלבלב,
גילי

יום שבת, 23 בינואר 2010

אפרורי וצמרירי בשתי דקות

אביבה, בחורה עסוקה והחלטית, קונה בגדים בחמש דקות, ואם אפשר לקנות תשעה פריטים בשעה, מה טוב! וכך, בין עבודה למשפחה, ריקודי בטן ופלמנקו, היא מתחדשת לה באאוטפיטים חדשים ונאים. למרות שאני אורבת לה לצלמה באופן תמידי, זה הצליח לי עד כה רק פעם אחת. מדוע? כי אביבה היא הכי road runner שיש - מצמצתי והיא כבר נעלמה. והנה בשבוע שעבר סוף סוף תפשתי אותה, ובתמורה היא הקצתה לי שתי דקות מזמנה היקר. אמרתי יפה תודה, והספקתי גם לשאול כמה שאלות וגם לצלם (מעט מדי!).

Aviva is a busy and decisive gal, who completes her fashion shopping in five minutes, and if she can shop for nine items in a single hour, even better! And so, between her work and family, belly dancing and flamenco classes, she often comes to work with nice fresh outfits. Despite the fact that I am constantly lurking about and threatening to photograph her, it had only worked out once before. Why? because Aviva is just a genuine road runner - I wink and she's gone. Last week I finally caught her off guard, and in return she allotted me two minutes of her precious time. I said thanks politely, and got to ask her a few questions and take (too few!) photos.


"שאלון השיק" של אביבה
צבע אהוב סגול
סגנון מגוון
מעצב מועדף אין
אייקון אופנה את! (כאן אני בו זמנית מסמיקה מהנאה ומעווה את הפנים בחוסר אמון קל)
פריט אהוב אין כזה ממש - כל פריט אהוב פג תוקף תוך שנתיים
אגרן או זרקן אגרנית אבל לא משתמשת ברוב - בעלי הוא הזורק


Aviva's "Chic Questionnaire"
Favorite Color Purple
Style Diverse
Favorite Designer None
Fashion Icon You! (this is where I simultaneously blush with pleasure and wince with slight disbelieve)
Favorite Item I have none really - they all expire within 2 years
Hoarder or Discarder Hoarder, but I don't use most of it - my husband does the discarding



 
אביבה [סוודר -Jil Co, חולצה שחורה, גרביונים, חצאית - לא זוכרת, מגפיים - Italica מהרצליה]

Thanks Aviva and have a great week!
תודה לאביבה, ושיהיה שבוע טוב!

יום שני, 18 בינואר 2010

יושבת בסן פרנסיסקו על המים

חברתי טל עברה לגור בסן פרנסיסקו לפני שנתיים, ומאז שפתחתי את הבלוג אני משדלת אותה לשלוח לי תמונות של האאוטפיטים אותם היא לובשת לעבודה. אז לכבוד סיום הדוקטורט שלה, השנה החדשה והעבודה שהתחילה לא מזמן, שמחתי מאד למצוא במייל שלי אוסף של תמונות מקסימות ותיאורים מפורטים של מה היא לובשת ולמה. טל מאד מוכשרת ויצירתית ומאז שאני מכירה אותה היא מבשלת, אופה, יוצרת חרוזים, מכיירת כלים מדהימים בקרמיקה ועוד (וזה חוץ מלגדל שתי בנות, בעל ודוקטורט).

My friend Tal moved to San-Francisco two years ago, and ever since I started this blog I have been soliciting her to send me outfit photos. To celebrate her PhD graduation, 2010 and her new job, I was delighted to find in my mailbox an assortment of lovely photos and descriptions of Tal's style. Tal is extremely talented and creative and ever since I met her she is always cooking, baking, creating beads, amazing pottery items and more (not to mention raising two girls, a husband and a PhD).

טל מספרת שמאז שעברה לארה"ב היא קוראת באדיקות וממליצה על העיתון in style. עם זאת, עדיין לא יצא לה לקנות את הבגדים היפים של המעצבים שמדברים אליה (ע"ע מעצב מועדף). מאז שהתחילה עבודה חדשה בה היא רואה פציינטים במסגרת מחקר במרכז רפואי, היא מתלבשת יותר אלגנטי. באופן כללי, טל מספרת שאנשים מתלבשים די אלגנטי לעבודה - אף אחד לא לובש ג'ינס, ולמעשה לא אמורים ללבוש ג'ינס לעבודה... מכיוון שהיא גרה בסן פרנסיסקו, אז באופן קבוע יש לה ז'קט וצעיף בתיק. אה, והיא גם משתדלת להשתמש כמה שיותר באקססוריז, בהשראת הבלוג  (תודה! איזה כייף).



 טל [חצאית - נעמה בצלאל, חולצת גולף שחורה - גולף, מעיל - Cub Monaco, צעיף - אנונימי מחנות בסנטה ברברה, עגילים - צור אלון, נעליים - Easy Spirit]
Tal [Skirt - Naama Bezalel, Black pullover - Golf,  Coat - Club Monaco, Scarf - anonymous from a store in Santa-Barbara, Earrings - Tzur Alon, Shoes - Easy Spirit)


והנה כמה המלצות על חנויות שטל אוהבת במיוחד: Banana Republic , H&M, Ann Taylor. דברים שווים וזולים ניתן לעתים למצוא גם ב-Target. בנוסף, בחנויות כמו Ross, Marshalls, TJ Maxx אפשר למצוא בגדי מעצבים יחסית בזול.


טל [מכנסיים - Gap, נעליים - אלדו, חולצה חומה - מאיה נגרי, שרשרת - מעשה ידיה של חברה של טל אפרת מפימו, מעיל קורדורוי - אנתרופולוג'י, צעיף אנונימי - מחנות בסן פרנסיסקו]

Tal [Pants - Gap, Shoes - Aldo, Brown Shirt - Maya Negri, Necklace - Handmade by Tal's friend Efrat, Coat - Anthropology, Scarf - anonymous from a store in San-Francisco]

"שאלון השיק" של טל

צבע אהוב כחול (אבל מסתבר שהצבע הדומיננטי בארון שלה הוא שחור)
סגנון אלגנטי-אורבאני עם טוויסט
מעצב מועדף בארץ - מאיה נגרי, נעמה בצלאל, גרטרוד. בארה"ב - סטלה מקרטני, וורה וונג
אייקון אופנה אן האת'ווי ב"השטן לובשת פראדה", וחברתה ג'רלדין הפריזאית עם השיק
פריט אהוב הג'קט החדש מאנתרופולוג'י בשילוב צעיפים והעגילים עם האבנים הכחולות (של צור אלון) - מתנה מהבעל לכבוד הלידה
אגרן או זרקן אגרנית... ברור!

Tal's "Chic Questionnaire"
Favorite Color Blue (but it turns out her wardrobe is dominated by Black)
Style Urban-Elegant with a twist
Favorite Designer In israel - Maya Negri, Naama Bezalel, Gertrude. In the US - Stella McCartney, Vera Wang
Fashion Icon Ann Hathaway in "The Devil Waers Prada" and Tal's chic French friend Geraldine
Favorite Item New Anthropology jacket worn with various scarves and the blue gem earrings (by Tzur Alon) - a present from the hubby for the birth

Hoarder or Discarder Hoarder... No doubt!




Huge thanks to Tal and please forgive the pathetic pace of updates lately - who's in favor of adding a 25th hour to the day - only for the fun stuff?

תודה ענקית לטל וסליחה ומחילה על רמת העדכונים העלובה לאחרונה. דווקא יש לי המון פוסטים בקנה, פשוט כמות השעות ביום היא לא הגיונית למספר הדברים שאני עושה במקביל... מי בעד הוספה של השעה ה-25 ביממה שתוקדש לדברים משמחים בלבד?

לילה טוב,
גילי