יום רביעי, 10 בפברואר 2010

כי מגפיים קונים מהר

האמת שלא, אני ממש לא קונה מגפיים מהר. להיפך, כבר שנים שאני מסתכלת על מגפיים, מודדת, אבל זה אף פעם לא זה. זה לא מרגיש לי אני, זה לא נסגר, לא מוצאת דגמים מיוחדים מספיק. אבל לשמחתי הרבה, בשוק המעצבים האחרון, אליו הוזמנתי באדיבות לובה, נרשמה הצלחה. טוב, הם לא בדיוק מגפיים, יותר מגפונים אבל ברגע שנעלתי אותם לא יכולתי להסיר אותם. הן פשוט כל כך נוחות (וגם כי הנעליים שנעלתי לשיטוט בשוק התבררו כלא נוחות בצורה מזעזעת), רכות ועדינות. אה, וכמובן אני ממש אוהבת את העיצוב שלהן, וגם את השם - קוראים להן "ברבור שחור" - הולם לא? ברור שנעלתי את הנעליים לעבודה והרגשתי כל היום שבא לי לרקוד איתן...

 

  

 
גילי [ז'קט - מנגו, גופיה - זארה, חצאית - סקופ, גרבי רשת - אקססורייז, מגפונים - אחת אחת]

השוק השנה דווקא הפתיע אותי לטובה מבחינת הארגון והצפיפות הסבירה, אבל לעומת זאת הרבה אופנה לא הייתה שם. לא יודעת מה איתכם, אבל לראות סטנד אחרי סטנד של שמלות מסמורטטות מבדי טריקו בצבעים המרהיבים של שחור ואפור פשוט לא עושה לי את זה. בלט לטובה איזור האביזרים - נעליים, תיקים ותכשיטים. ואכן, אני יצאתי עם המגפונים וחברתי ורדית עם צעיף חמדמד, וגם זה פחות או יותר ברגע האחרון.

גולת הכותרת של השוק מבחינתי הייתה ההתלהבות של כמה מהמעצבות מצווארון הקרושה שענדתי. את הצווארון הזה סרגה סבתא שלי, ואני הוספתי לו סוגר מוזהב שהיה במקור חפת. בשוק לבשתי אותו מעל אאוטפיט פשוט של ג'ינס וחולצת ארוכה, ונעלי "בוקרים" שחורות, כדי להשתעשע מהניגוד בין הנוסטלגיה וניחוח הווינטג' של הצווארון והקז'ואלנס של שאר האאוטפיט. המעצבות סיפרו לי שקוראים לזה "Collarette", ואני מתכננת להקדיש בקרוב פוסט לנושא הזה. אז מאחר ולא צילמתי בשוק, לקחתי כלבלב של הבנות שלי וגינדרתי אותו קצת עם הצווארנון (ההצעה שלי לתרגום "Collarette"... יש לכם רעיונות אחרים?).


לילה טוב ממני ומהכלבלב,
גילי