לעשות לימונדה מלימון

את סוף השבוע הזה אנו מבלים בלוקיישן לא צפוי ולא רצוי - בית החולים לילדים דנה. ביום חמישי הספקתי להיות בדיוק שעה בעבודה כאשר תפש אותי הטלפון ממנו חושש כל הורה, והמילה גן הופיעה לי בצג הסלולרי. לבתי החמודה, רק בת שנתיים וחצי, נחתכה האצבע עמוקות מדלת שנסגרה בגן, ולי "נפל העיפרון" ואצתי רצתי אליה. מה אומר לכם, הילדונת שלי פשוט גיבורה אמיתית, ומהגן למוקד למיון הייתה ממש מתוקה ורגועה שזה די מדהים בהתחשב במצב אצבעה העגום. במיון טיפל בה הפלסטיקאי ד"ר אייל כאשר במקביל התרחשה מיני-דרמה והבן שלו, בן השנתיים, הגיע גם הוא למיון מהגן שלו עם שבר ביד. אשתו של ד"ר אייל, מיכל, עמדה וחיכתה לתוצאות הצילום של הקטן שלה ואני חיכיתי שד"ר אייל יסיים לתפור את הבת שלי (אלוהים יודע איך הוא הצליח לעשות זאת בהתחשב בכך שהקטנה נתנה מופע רודיאו מרשים בו נאלצו להחזיק אותה שלושה מבוגרים כדי שיהיה אפשר לטפל בה).

איכשהו, בתוך כל ההמולה והלחץ שמתי לב שמיכל לבושה בחן רב, עם סטייל קולי ולא מתאמץ ויש לה חיוך מקסים. ביקשתי לצלם אותה לבלוג שלי ובהתחלה היא צחקה, אבל אחר כך התרצתה וסיפרה לי שגם היא הספיקה להיות בעבודה שעה קלה טרם קיבלה את שיחת הטלפון מהגן. מיכל היא המנכ"לית של חברת Waxman העוסקת בריהוט משרדי מעוצב, וניכר שיש לה זיקה ואהבה לעיצוב ואופנה. לאחרונה, היא רזתה והשילה את עקבות ההריון האחרון ופתאום שמחה לגלות מציאות ישנות-חדשות בארון הבגדים שלה כמו החולצה (היי, גם אני בשלב המשמח הזה, איזה כייף!). מיכל הסבירה שלא הספיקה להחליף לנעלי העבודה שלה (נעלי עקב עם רצועות בצבע Nude) ונעלה עדיין כפכפים מוזהבות ונוחות ולכן הן לא יכללו בתמונות (אגב, זה טריק ידוע של נשים עובדות שהונצח בסצינה המוצלחת ב"שטן לובשת פראדה" בה הבנות במגזין האופנה מזדרזות להחליף לנעלי עקב כאשר הבוסית מירנדה מגיעה, ונדמה לי שגם ב"נערה עובדת" האייטיזי) ...

מיכל ובנה המגובס הלכו הביתה, ואנחנו נשארנו לבלות את השבת בדנה. מהלימון שקיבלתי, החלטתי לעשות לימונדה שהיא הפוסט הזה. אז שאפו למיכל ותודה רבה לד"ר אייל!

מיכל [חולצה - קום איל פו, מכנסיים - מעצבת כלשהי מהחנות של ליאת ומירב, חגורה - סיגל דקל, צמיד - תמה בגדים ועיצוב, טבעת - צורפים מראש פינה, שעון - Longines, שרשרת - לא זוכרת]