מדונה, שמלות סתיו ונעלי פלפלונים

ביום חמישי מצאתי סוף סוף קצת זמן לצלם שוב לבלוג, לאחר שבוע עמוס של חזרה לעבודה, תחילת שנת הלימודים של בנותיי והופעה של אחת מדונה, אולי שמעתם עליה. אפרופו מדונה, אני קצת התאכזבתי מהזווית האופנתית של ההופעה - עם כל הכבוד לגרביוני רשת, מחוכים, ומגפיים עד הברך (ויש כבוד) וחצאית מעודדות (קצת פחות כבוד), איכשהו ציפיתי ליותר. יותר תלבושות, יותר מגוון של looks מההיסטוריה שלה, יותר וואו.

התמונות הבאות באדיבות ארז, ומיקומו המצויין בגולדן רינג (אני אישית ראיתי את מדונה בגודל נמלה בערך - מסקנה: או שהולכים לגולדן רינג או שלא הולכים בכלל).



האאוטפיט העיקרי של מדונה שהיה קצת יותר מקורי בעיניי היה בהשראה צוענית, וכלל שלל מחרוזות זהב, צבעים עזים בפוקסיה, טורקיז וצהוב על רקע שחור (קצת מ-80s).

מסתבר שמראה זה עוצב על ידי בית ג'יבנשי, כפי שניתן לקרוא בסקירת האופנה הזו לסיבוב ההופעות Sticky and Sweet, משם לקוח האיור הבא.

ובחזרה אלינו בישראל אוגוסט כבר חלף עבר, ולמרות שעדיין חם מאד, יש כבר שביב של תקווה אופנתית בדמות חנויות המתפקעות מאופנת הסתיו, סוף של סוף עונה בחנויות, וערבים שמתחילים להיות נעימים. בחסות המזגן אנו יכולות קצת להשלות את עצמנו שיש כאן באמת עונת מעבר ולעטות שמלות פחות אווריריות ויותר "בנויות" על הגוף, ולקנח בשל או שרוולון.

גילי [שמלה - Koton תורכיה, נעליים - קסטרו, משקפיים - פראדה, צמיד - לא ידוע]


חמוטל [שמלה - ענת גילר בשוק המעצבים, שרוולון סריג - זארה ברצלונה, נעליים - מיכל מילר באימומה, משקפיים - לא ידוע]
כדי להשאיר משהו מאווירת הקיץ, נעלנו אנוכי וחמוטל נעליים בצבעי פלפלונים...
שיהיה לכולנו סתיו נהדר!

Dressed to Work

היום קראתי על אתר ישראלי בשם Dressed To Work העוסק במה שאנשים לובשים לעבודה, מזווית קצת אחרת. האתר הוקם כתגובה לכך שחברת קוקה קולה השעתה דה פקטו (חופשה בתשלום לשנה) את מנהלת השיווק שלה, סביון בר סבר, בשל ראיון שנתנה לעיתון ליידי גלובס. הטענה בכתבה המסקרת את הסיפור בליידי גלובס הוא שסביון הושעתה מפני שהייתה לבושה לראיון בצורה לא הולמת וחושפנית (חצאית מיני) וכן בשל חלק מדבריה. מקימי אתר Dressed To Work שהם אילאיל בן-שלום, מורן בר וכפיר פרבדה, מפרסמים תמונות של אנשים רגילים וכיצד הם מתלבשים לעבודה, כשירות לציבור וכמחאה על השתלשלות העניינים המדוברת.

אם לשים בצד את החלק המילולי (שגם בו לא מצאתי טעם לפגם), ולהתמקד בתמונות שליוו את הכתבה, הרי שכלל לא ברור על מה המהומה. סביון נראית נהדר ולבושה בצורה נשית ומחמיאה. לטעמי, אין בלבושה שום דבר לא הולם או פוגעני, להיפך. כל חברה הייתה צריכה להתגאות במנהלת שיווק כה ייצוגית ושיקית!

המחשבה שאנשים יפחדו לבטא את הטעם האישי שלהם, בבואם להתלבש לעבודה, מרגיזה אותי מאד. אני מודעת לכך שכולנו מסייגים באופן מסויים את הלבוש שאנו בוחרים לעבודה, בצורה מודעת או לא מודעת. ברור לנו שלא הולם לבוא לעבודה עם ביקיני (אלא אם את ביולוגית ימית או מצילה), או עם שמלה נוצצת ועקבי 10 סנמטימר (אשאיר את המקצועות המחייבים לבוש זה לדימיונכם). זה גם לא כל כך נוח. אבל בין הקיצוניות הזו לבין שמרנות קיצונית יש ים של אופנה וטעמים שמחכים להתבטא. האופנה משדרת מסרים, מציעה חדשנות ועניין ויזואלי ומשרתת תפקיד חשוב בחברה המודרנית. מבחינתי, הגבלת לבוש שכזו דינה כפגיעה בחופש הביטוי. ומעבר לכך, יש לי תחושה קשה שאילולא סביון הייתה אישה, כל הסיפור היה משתלשל לגמרי אחרת.

אני משאירה אתכם עם התמונות של סביון בר סבר שנלקחו מאתר ליידי גלובס, וצולמו ע"י רמי זרנגר. מה אתם חושבים?

שמלות קלילות ב'

פוסט ההמשך התעכב קמעה עקב עומס אירועים, אך סוף סוף נמצאה השעה לעדכנו, דקה לפני שהצילומים ירקיבו בהארד דיסק. נעמה, מירב ואילנה בחרו לבוא שלושתן עטויות שמלות קיץ קלילות באותו יום, עוד ראייה לכך שאופנה היא אלמנט ויראלי מדבק. או כפי שנעמה ניסחה זאת בפשטות "הכל בגלל אילנה"... כמובן שהייתי חייבת לתעד את המאורע המשמח, והרי הוא לפניכם.

העגילים של מירב וצמיד הילדים המקסים של נעמה, שמוסיפים אליו תליון ילד או ילדה, בהולדת הילד.

סנדלים בצבעים טבעיים ולק ממשפחת האדומים

קשירות, כיווצים וחיוכים

ולפירוט המלא
נעמה [שמלה - אפרתה, סנדלים - באגאט בקניון רמת אביב, צמיד - חנות ברחוב בזל]

מירב [שמלה - קקאו, עגילים - מאוקספורד סטריט בלונדון, כפכפים - גזית]

אילנה [שמלה - אפרתה, סנדלים - NEWS]

לילה טוב ולהתראות בספטמבר, עם אאוטפיטים חדשים פרי הסיור בשוק המעצבים האחרון!

שמלות קלילות א'

ככל שנה, קיץ חם ומהביל עובר על כוחותינו. בעוד שבניו אינגלנד מתלוננים על ריבוי הגשמים הפוקד אותם הקיץ, ובקליפורניה נהנים מקיץ קריר יחסית, אצלנו גם מי שמכלה את ימי הקיץ במשרד הממוזג, נחשפת לתוצאותיה העגומות של ההתחממות הגלובלית בתפרים של יום העבודה. בבוקר - בעודה פוסעת עד המכונית הלוהטת, מחכה שהמזגן יתחיל לעבוד. בצהריים - יוצאת מהמשרד להפסקת צהריים מרעננת (?). אחר הצהריים - אוף עדיין חם... וחוצמיזה, אנחנו עדיין בעבודה, לא? או בגינת המשחקים עם ילדינו... בקיצור לא מזג האוויר האידאלי לאופנה ושיק.

בצר לנו, אנו פונות אל ידידתנו הטובה - השמלה הקלילה. אין כמו שמלה שנוגעת-לא-נוגעת בגוף כדי לשמח אותנו הנשים בימי הקיץ הדביקים. רצוי מבדים טבעיים ובגוונים משמחים. כזו שאפשר בבוקר ללכת איתה לעבודה ולהמשיך אחר כך לסרט או להיפגש עם חברים בכייף. נונשלנטית, לא מחוייטת מידי ולא זרוקה מידי, והעיקר - לא צמודה מידי! לצערי, הקיץ מוציא בדרך כלל את החשק לעטות אקססוריז שונים ומשונים, וכך אנו מפסידות את היכולת לשנות את המראה באבחת שרשרת, צעיף או גיבוב צמידים. את החסך הזה אנו ממלאות בנעילת סנדלים מיוחדות ומתפרעות לנו בגווני הלק.

אילנה לובשת שמלה חדשה, שנקנתה במסעה האחרון אל אפרתה, ששמלות קלילות הן הספציאליטה שלה. כדרכן של נשים בקודש, השמלה החדשה "קנתה לעצמה" גם סנדלים חדשות, וכמובן שזה עשה מייד חשק ללבוש את האנסמבל לעבודה. עוד ממסע הקניות הפורה הזה יתגלה בפוסט הבא...

העברתי לאילנה את "שאלון השיק" החדש שלי:

צבע אהוב בורדו
סגנון קז'ואל עירוני
מעצב מועדף אפרתה (בשנה האחרונה)
אייקון אופנה אין
פריט אהוב שרשרת חישוקים של אפרת קסוטו
אגרנית או זרקנית אגרנית... זורקת רק אחרי הרבה זמן

אילנה [שמלה - אפרתה, סנדלים - NEWS, שעון - Victronix (מתנה), עגילים - הבורסה לתכשיטים]

ולקינוח הנה כמה דוגמאות לשמלות קיץ מקסימות, שליקטתי עבורכן באינטרנט, באדיבות אתר Polyvore:

Summer Dresses by gilikg

לילה טוב!

לעשות לימונדה מלימון

את סוף השבוע הזה אנו מבלים בלוקיישן לא צפוי ולא רצוי - בית החולים לילדים דנה. ביום חמישי הספקתי להיות בדיוק שעה בעבודה כאשר תפש אותי הטלפון ממנו חושש כל הורה, והמילה גן הופיעה לי בצג הסלולרי. לבתי החמודה, רק בת שנתיים וחצי, נחתכה האצבע עמוקות מדלת שנסגרה בגן, ולי "נפל העיפרון" ואצתי רצתי אליה. מה אומר לכם, הילדונת שלי פשוט גיבורה אמיתית, ומהגן למוקד למיון הייתה ממש מתוקה ורגועה שזה די מדהים בהתחשב במצב אצבעה העגום. במיון טיפל בה הפלסטיקאי ד"ר אייל כאשר במקביל התרחשה מיני-דרמה והבן שלו, בן השנתיים, הגיע גם הוא למיון מהגן שלו עם שבר ביד. אשתו של ד"ר אייל, מיכל, עמדה וחיכתה לתוצאות הצילום של הקטן שלה ואני חיכיתי שד"ר אייל יסיים לתפור את הבת שלי (אלוהים יודע איך הוא הצליח לעשות זאת בהתחשב בכך שהקטנה נתנה מופע רודיאו מרשים בו נאלצו להחזיק אותה שלושה מבוגרים כדי שיהיה אפשר לטפל בה).

איכשהו, בתוך כל ההמולה והלחץ שמתי לב שמיכל לבושה בחן רב, עם סטייל קולי ולא מתאמץ ויש לה חיוך מקסים. ביקשתי לצלם אותה לבלוג שלי ובהתחלה היא צחקה, אבל אחר כך התרצתה וסיפרה לי שגם היא הספיקה להיות בעבודה שעה קלה טרם קיבלה את שיחת הטלפון מהגן. מיכל היא המנכ"לית של חברת Waxman העוסקת בריהוט משרדי מעוצב, וניכר שיש לה זיקה ואהבה לעיצוב ואופנה. לאחרונה, היא רזתה והשילה את עקבות ההריון האחרון ופתאום שמחה לגלות מציאות ישנות-חדשות בארון הבגדים שלה כמו החולצה (היי, גם אני בשלב המשמח הזה, איזה כייף!). מיכל הסבירה שלא הספיקה להחליף לנעלי העבודה שלה (נעלי עקב עם רצועות בצבע Nude) ונעלה עדיין כפכפים מוזהבות ונוחות ולכן הן לא יכללו בתמונות (אגב, זה טריק ידוע של נשים עובדות שהונצח בסצינה המוצלחת ב"שטן לובשת פראדה" בה הבנות במגזין האופנה מזדרזות להחליף לנעלי עקב כאשר הבוסית מירנדה מגיעה, ונדמה לי שגם ב"נערה עובדת" האייטיזי) ...

מיכל ובנה המגובס הלכו הביתה, ואנחנו נשארנו לבלות את השבת בדנה. מהלימון שקיבלתי, החלטתי לעשות לימונדה שהיא הפוסט הזה. אז שאפו למיכל ותודה רבה לד"ר אייל!

מיכל [חולצה - קום איל פו, מכנסיים - מעצבת כלשהי מהחנות של ליאת ומירב, חגורה - סיגל דקל, צמיד - תמה בגדים ועיצוב, טבעת - צורפים מראש פינה, שעון - Longines, שרשרת - לא זוכרת]

נפוטיזם עובד

את האימרה "נפוטיזם עובד" שמעתי פעם מידיד וותיק מימי התיכון, שהיה העורך של מוסף סופשבוע לתקופה. אני כבר לא זוכרת על מי דיברנו בהקשר הזה, אבל ככל שעובר הזמן אני מבינה יותר ויותר שזה פשוט נכון... כדי להדגים את תוקף המשפט מתארחים היום בבלוג אנוכי ואף האיש שלצידי עמית, בהופעת בכורה, כפי שהתלבשנו ביום שגרתי השבוע.

עמית לובש חולצת פולו שחורה עם נקודות לבנות קטנטנות (בהמשך לפוסט בנושא גברים בפסים), מכנסי בד חאקי וסניקרס באפור ושחור (שהן סוג הנעליים המועדף עליו) ולידו תלוי ציור מעשה ידיו. אני לובשת חולצה שקפקפה חומה ומסולסלת (ומתחתיה גופיה) כיוון שיש לי חשק עז לחום לאחרונה, חצאית וותיקה, ואת סנדלי הטי החדשות של קנת' קול, שעמית קנה לי בארה"ב (הן ראו עולם שחבל על הזמן - נשלחו מפלורידה לניו-יורק, בחזרה לפלורידה כי הגיעו למלון אחרי שעמית כבר עזב, ומשם לישראל...).

האהבה לצורת הטי בנעליים מלווה אותי עוד מימי הצבא, אז קניתי את נעלי הטי הראשונות שלי. יש משהו בצורה הזו שתמיד נראה לי מאד עדין וייחודי, ולאחרונה צצו גרסאות רבות שלהן, עם פרח או עם מיני קפלים, שמאד מפתות אותי, בהיותי "שו-פוהוליק" (מצורפות כמה דוגמאות מקסימות בסוף)...

עמית [חולצה - קסטרו, מכנסיים - Josef and Michel, סניקרס - Mossimo Supply Co]

גילי [חולצה - גולף, חצאית - עדית מור, סנדלים - קנת' קול, עגילים - תמר הראל קליין (הם מלפני הרבה שנים, היום תמר שותפה באגס ותמר בנווה צדק)]

T-Straps by gilikg

לילה טוב!

אבל לא רק...

בתיאור הבלוג הכרזתי שכאן ידובר לא רק על אופנה ועל מה שאנשים לובשים לעבודה, אלא גם על דברים נוספים, והגיע הזמן לפדות את הצ'ק הזה. הפעם, ב"דברים נוספים" הכוונה היא לדברים שנותנים השראה, לחיים ולאופנה.

ביום שישי הלכתי עם ג'ני וחברתה נעמה לראות את תערוכת הבוגרים של שנקר 2009. אני תמיד מתפעלת מרמת היצירתיות וההשקעה שנגלית בתערוכות האלו מידי שנה ומחזיקה אצבעות ליוצרים המוכשרים שמתחילים כעת את מסעם בשוק העבודה. לצערי, את מיצגי האופנה לא ראינו כי הם עברו לתצוגה בחנות קסטרו הראשית בדיזנגוף סנטר, אך ראינו עבודות רבות ויפות אחרות בתחומים של עיצוב תכשיטים, עיצוב טקסטיל, עיצוב תפאורה, עיצוב תעשייתי, עיצוב מדיה אינטראקטיבית וגרפית ועוד. אני מביאה פה רק כמה דוגמאות לעבודות שדיברו אליי, אך היו רבות נוספות ראויות. תהנו (ולכו לראות את התערוכה, זה ממש מומלץ, ואם צריכים עוד תירוצים אז זה גם חינם וממוזג... עד 4.8).

חגית קרקובסקי - עיצוב טקסטיל - דמויות בהשראת יער אפל (מדהים! ג'ני כינתה את התמונה "האיש המפחיד שגילי רצתה להנציח")

דניאל צאייג - עיצוב תפאורה ותלבושות ל"האשה המופלאה שבתוכנו" מאת חנוך לוין (מופלא בפני עצמו... הבמה מסתובבת)

עמית כרמל - עיצוב טקסטיל - התחדשות (שימוש חדש בבובות המיוצרות במרכז אמריקה - מקסים!)

ליהיא קציר - עיצוב טקסטיל - קשירות (סריגות קרושה על הקיר - איזה ממתק ויזואלי)

אלה דקל - עיצוב תעשייתי - UnTray - (מערכת כלי אוכל שמתלבשים אחד על השני וניתן להביא את כולם ביחד לשולחן ללא צורך במגש, פשוט וגאוני)

לילה טוב ושבוע מצוין!