פריז, צרפת - הזווית האופנתית

השבוע חזרתי מטיול לצרפת, שבו היינו בפריז, ביקרנו ביורודיסני (יש לי שתי בנות קטנות השקועות עמוק עמוק בעולם הנסיכות, כך שלא הייתה לי ברירה) ובעמק הלואר. האמת היא שציפיתי ליותר מהפריזאיות מבחינה אופנתית, אך בסופו של דבר התרשמתי יותר מהגברים המוקפדים ומאופנת הילדים המלבבת. אולי בגלל שהטיול היומי הממוצע שלי כלל יותר גני שעשועים מאשר בתי קפה...

אז ככה, הפריזאיות הן, כמאמר הקלישאה, קוקטיות. דהיינו - רזות מאד. קראתי איפשהו שמידת המכנסיים הממוצעת לאישה בפריז היא 36 (!) בעוד בערי השדה הצרפתיות זה נע יותר סביב ה-40. נתון די מדהים עבור עם שהתפריט שלו מבוסס על גבינות ונקניקים שמנים בליווי בגט טרי. כן כן, שמעתי את התיאוריה על היין האדום אבל לדעתי הן פשוט אוכלות כזית, אין הסבר אחר. הנשים הבוגרות לבושות בצורה מעודנת וממעטות להשתמש באביזרים. למעשה ה-אביזר הבולט הוא הצעיף, שנראה כפריט חובה ומגיע במגוון ווריאציות של קשירות ומרקמים. הצעירות לרוב בג'ינס צר ובצבע אחיד ואולסטאר בגוונים סולידיים (דוגמאות לסגנון זה כאן). c'est tout.

סקאלת הצבעים הצרפתית היא מצומצמת - שחור, אפור, כחול כהה, בז', לבן וקרם - ולתבלון קצת אדום (בכל זאת פטריוטיות). ילדות מקבלות הנחה מיוחדת והאופציות שלהן כוללות גם סגול מעושן וורוד עתיק, ולילדים תכלת. הדפסים? פסים רוחביים כמובן (חולצות ברטון למיניהן) ולילדות גם פרחים קטנטנים - עדין שבעדינים.

בעצם, כניסה למחלקות של בגדי הילדים היא משב רוח אופנתי נפלא במיוחד לבאים מישראל - אין נצנצים, אין צבעים זוהרים, אין הדפסים ענקיים, אין שילובים מחרידים של וורוד פוקסיה נוצץ וירוק רעל זרחני. הכל מעודן, רך ונעים. תענוג! התחשק לי לקנות לבנות את כל החנות ורק מחירי תחילת העונה עצרו מבעדי. אה, והנעליים לילדות - זה כבר דורש התעכבות מיוחדת. בארץ, תמיד הכל כ"כ מקושקש -פרחים, נוצצים, פרנזים, ניטים, וסולייה מגושמת מגומי חוברים להם ליצירת נעלי הילדות הכעורות ביקום, לרוב הכל מגובב יחדיו. ובפריז? צבע הנעליים אחיד ועדין: שחור, אפור, ירוק זית, וורוד עתיק, אדום, לבן, הסוליה שטוחה, החרטום מעוגל וזהו. הקישוטים? לפעמים תיפורים עדינים, אבזם נאה, רצועות מצטלבות או נקודות. חס ושלום לא הכל ביחד! Less is more.
דוגמאות יפות לסגנון הצרפתי לילדים ניתן לראות ב-BonPoint ב-Smallable וב-Petit Bateau אבל בחיי שאפילו בסופרמרקט כגון Monoprix יש קולקציות מלבבות.

הלכתי עם ה"גדולה" (5.5) לבקר בתערוכת הרטרוספקטיבה לאיב סן-לורן שנפתחה זה לא מכבר ב-petit palais - מבנה מרשים ולא קטן כלל המתפקד כמוזיאון לאמנות (ותודה לפריזאית על הטיפ). איב סן לורן נולד באלג'יר והתחיל את דרכו כמעצב בבית דיור. מאוחר יותר הוא פתח עם שותפו לחיים פייר ברג'ה את בית האופנה הנושא את שמו בו פעל כמעצב ראשי עד 2002. הקריירה שלו הייתה בת ארבעים שנה והייתה לה השפעה רבה על עולם האופנה, עד שנפטר ב-2008. לצערי, הספקתי לצלם תמונה אחת בדיוק של אחת מ-300 העיצובים שמוצגים שם, לפני שהסבירו לי שאסור לצלם והרי היא לפניכם (אבל שלפתי עוד כמה מהאתר הרשמי).

מה שהרשים אותי במיוחד הוא שחלק מן העיצובים נראה ממש מודרני, למרות שעוצב לפני כמה עשורים. גם העושר של הצבעים, הבדים והאלגנטיות של הבגדים הנעים על הסקאלה בין מינימליסטיים לעתירי פרטים היה מרהיב. איב סן לורן הושפע מאמנות, ומתרבויות שונות בעולם, והשפעות אלו מצאו את דרכן לעיצוביו. הוא נודע בגזרת הטרפז לשמלות שעיצב, במעיל הספארי, בטוקסידו לנשים ובשחרור האישה המודרנית ללבוש מכנסיים (כתר לו טוענת גם קוקו שאנל - או "שוקו פלאנל" כפי שהיא מוזכרת בהומור במוזיאון המדע לילדים - קולטים? אופנה במוזיאון המדע).

התמונות לקוחות מ-http://www.yslretrospective.com

הפעם היחידה שלמעשה "פתחתי את העיניים" למראה צרפתיות לבושות בקפידה הייתה ביציאה מהמטרו באיזור הסיטה (בדרך לביקור בנוטרה-דם, הידועה בביתי כמשכנו של קוואזימודו). להפתעתי התברר שמדובר בצילומי סרט תקופתי כלשהו. המראה הזה השאיר אותי תוהה: האם ה"מראה הצרפתי" המוקפד הוא עניין של העבר? או שמה הוא פשוט עבר טרנספורמציה בעידן הגלובליזציה וכיום מה שנשאר הוא הפרטים הקטנים: הצעיף, הצבעים המסויימים, המינימליזם? מה דעתכם?

שבוע מקסים!
גילי

אופנה ופסיכולוגיה

עידכון: איילה רז מספרת קצת ממה שהיה בבלוג שלה.

הודעה קצרה על יום עיון המשלב אופנה ופסיכולוגיה שנשמע מסקרן:

המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (קצת מוזר שדווקא שם, אבל למה לא, נפרגן על הנושא הנועז) עורכת יום עיון שנושאו "גילוי וכיסוי בבגד: היבטים פסיכולוגיים של לבוש". למרות שאופנה היא מדיום מאד ויזואלי, תמיד רציתי ללמוד גם את התיאוריה והפילסופיה שמאחוריה. במסגרת המחקר שלי בתיזה יצא לי לקרוא לא מעט על אופנה וזה היה ממש מעשיר ופוקח עיניים, והשאיר לי תיאבון לעוד. חלק מההרצאות נשמעות ממש מעניינות, וחבל לי שכנראה לא אוכל להגיע, אבל אולי מישהו מכם יילך ויספר לי מה היה...

התאריך הוא יום ה', ג' בניסן התש"ע, 18.3.10, בין השעות 9:00-15:15 באודיטוריום של מרכז גונדה לחקר המוח (בנין 901) באוניברסיטת בר-אילן.

בתכנית:

9:00-9:30 התכנסות וכיבוד קל
9:45-10:00 דברי פתיחה – פרופ' מרים פאוסט, ראש המחלקה לפסיכולוגיה,אוניברסיטת בר-אילן
10:00-10:45 הבגד כאובייקט מעבר - ד"ר אטי ברנט,המחלקה לפסיכולוגיה,אוניברסיטת בר-אילן
10:45-11:30 אובססיות אופנה בצרפת של המאה ה-19 - ד"ר שושנה רוז-מרזל –החוג לתרבות צרפת, אוניברסיטת בר-אילן
11:30-12:15בגדים מתחלפים ומצבים מתחלפים בסיפורי המקרא - פרופ' חננאל מאק,המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן
12:15-13:00 הפסקה – יוגש כיבוד קל
13:00-13:45 זהות ובגד- בגדים והסרתם באמנות הישראלית - ד"ר גדעון עופרת, חוקר תרבות

13:45-14:30 תמורות הביגוד אצל מהטמה גנדי או הפטיש וההזדהות לפי פרויד ולאקאן - גב' רבקה ורשבסקי- פסיכואנליטיקאית, התכנית לפסיכותרפיה,אוניברסיטת בר-אילן
14:30-15:15אופנה - בין פסיכולוגיה לאמנות - מר שחר אטואן, כתב אופנה, עיתון "הארץ"

הכנס עולה 45-75 ש"ח (זול יותר לסטודנטים) ולפרטים על ההרשמה יש לפנות לנגה צוקרט בטל': 03-5317944 או במייל nogatzukert@gmail.com

תהנו,
גילי

כי מגפיים קונים מהר

האמת שלא, אני ממש לא קונה מגפיים מהר. להיפך, כבר שנים שאני מסתכלת על מגפיים, מודדת, אבל זה אף פעם לא זה. זה לא מרגיש לי אני, זה לא נסגר, לא מוצאת דגמים מיוחדים מספיק. אבל לשמחתי הרבה, בשוק המעצבים האחרון, אליו הוזמנתי באדיבות לובה, נרשמה הצלחה. טוב, הם לא בדיוק מגפיים, יותר מגפונים אבל ברגע שנעלתי אותם לא יכולתי להסיר אותם. הן פשוט כל כך נוחות (וגם כי הנעליים שנעלתי לשיטוט בשוק התבררו כלא נוחות בצורה מזעזעת), רכות ועדינות. אה, וכמובן אני ממש אוהבת את העיצוב שלהן, וגם את השם - קוראים להן "ברבור שחור" - הולם לא? ברור שנעלתי את הנעליים לעבודה והרגשתי כל היום שבא לי לרקוד איתן...

 

  

 

גילי [ז'קט - מנגו, גופיה - זארה, חצאית - סקופ, גרבי רשת - אקססורייז, מגפונים - אחת אחת]

השוק השנה דווקא הפתיע אותי לטובה מבחינת הארגון והצפיפות הסבירה, אבל לעומת זאת הרבה אופנה לא הייתה שם. לא יודעת מה איתכם, אבל לראות סטנד אחרי סטנד של שמלות מסמורטטות מבדי טריקו בצבעים המרהיבים של שחור ואפור פשוט לא עושה לי את זה. בלט לטובה איזור האביזרים - נעליים, תיקים ותכשיטים. ואכן, אני יצאתי עם המגפונים וחברתי ורדית עם צעיף חמדמד, וגם זה פחות או יותר ברגע האחרון.

גולת הכותרת של השוק מבחינתי הייתה ההתלהבות של כמה מהמעצבות מצווארון הקרושה שענדתי. את הצווארון הזה סרגה סבתא שלי, ואני הוספתי לו סוגר מוזהב שהיה במקור חפת. בשוק לבשתי אותו מעל אאוטפיט פשוט של ג'ינס וחולצת ארוכה, ונעלי "בוקרים" שחורות, כדי להשתעשע מהניגוד בין הנוסטלגיה וניחוח הווינטג' של הצווארון והקז'ואלנס של שאר האאוטפיט. המעצבות סיפרו לי שקוראים לזה "Collarette", ואני מתכננת להקדיש בקרוב פוסט לנושא הזה. אז מאחר ולא צילמתי בשוק, לקחתי כלבלב של הבנות שלי וגינדרתי אותו קצת עם הצווארנון (ההצעה שלי לתרגום "Collarette"... יש לכם רעיונות אחרים?).

לילה טוב ממני ומהכלבלב,
גילי

אפרורי וצמרירי בשתי דקות

אביבה, בחורה עסוקה והחלטית, קונה בגדים בחמש דקות, ואם אפשר לקנות תשעה פריטים בשעה, מה טוב! וכך, בין עבודה למשפחה, ריקודי בטן ופלמנקו, היא מתחדשת לה באאוטפיטים חדשים ונאים. למרות שאני אורבת לה לצלמה באופן תמידי, זה הצליח לי עד כה רק פעם אחת. מדוע? כי אביבה היא הכי road runner שיש - מצמצתי והיא כבר נעלמה. והנה בשבוע שעבר סוף סוף תפשתי אותה, ובתמורה היא הקצתה לי שתי דקות מזמנה היקר. אמרתי יפה תודה, והספקתי גם לשאול כמה שאלות וגם לצלם (מעט מדי!).

Aviva is a busy and decisive gal, who completes her fashion shopping in five minutes, and if she can shop for nine items in a single hour, even better! And so, between her work and family, belly dancing and flamenco classes, she often comes to work with nice fresh outfits. Despite the fact that I am constantly lurking about and threatening to photograph her, it had only worked out once before. Why? because Aviva is just a genuine road runner - I wink and she's gone. Last week I finally caught her off guard, and in return she allotted me two minutes of her precious time. I said thanks politely, and got to ask her a few questions and take (too few!) photos.

"שאלון השיק" של אביבה
צבע אהוב סגול
סגנון מגוון
מעצב מועדף אין
אייקון אופנה את! (כאן אני בו זמנית מסמיקה מהנאה ומעווה את הפנים בחוסר אמון קל)
פריט אהוב אין כזה ממש - כל פריט אהוב פג תוקף תוך שנתיים
אגרן או זרקן אגרנית אבל לא משתמשת ברוב - בעלי הוא הזורק

Aviva's "Chic Questionnaire"

Favorite Color Purple

Style Diverse

Favorite Designer None

Fashion Icon You! (this is where I simultaneously blush with pleasure and wince with slight disbelieve)

Favorite Item I have none really - they all expire within 2 years

Hoarder or Discarder Hoarder, but I don't use most of it - my husband does the discarding

 

אביבה [סוודר -Jil Co, חולצה שחורה, גרביונים, חצאית - לא זוכרת, מגפיים - Italica מהרצליה]

Thanks Aviva and have a great week!

תודה לאביבה, ושיהיה שבוע טוב!

יושבת בסן פרנסיסקו על המים

חברתי טל עברה לגור בסן פרנסיסקו לפני שנתיים, ומאז שפתחתי את הבלוג אני משדלת אותה לשלוח לי תמונות של האאוטפיטים אותם היא לובשת לעבודה. אז לכבוד סיום הדוקטורט שלה, השנה החדשה והעבודה שהתחילה לא מזמן, שמחתי מאד למצוא במייל שלי אוסף של תמונות מקסימות ותיאורים מפורטים של מה היא לובשת ולמה. טל מאד מוכשרת ויצירתית ומאז שאני מכירה אותה היא מבשלת, אופה, יוצרת חרוזים, מכיירת כלים מדהימים בקרמיקה ועוד (וזה חוץ מלגדל שתי בנות, בעל ודוקטורט).

My friend Tal moved to San-Francisco two years ago, and ever since I started this blog I have been soliciting her to send me outfit photos. To celebrate her PhD graduation, 2010 and her new job, I was delighted to find in my mailbox an assortment of lovely photos and descriptions of Tal's style. Tal is extremely talented and creative and ever since I met her she is always cooking, baking, creating beads, amazing pottery items and more (not to mention raising two girls, a husband and a PhD).

טל מספרת שמאז שעברה לארה"ב היא קוראת באדיקות וממליצה על העיתון in style. עם זאת, עדיין לא יצא לה לקנות את הבגדים היפים של המעצבים שמדברים אליה (ע"ע מעצב מועדף). מאז שהתחילה עבודה חדשה בה היא רואה פציינטים במסגרת מחקר במרכז רפואי, היא מתלבשת יותר אלגנטי. באופן כללי, טל מספרת שאנשים מתלבשים די אלגנטי לעבודה - אף אחד לא לובש ג'ינס, ולמעשה לא אמורים ללבוש ג'ינס לעבודה... מכיוון שהיא גרה בסן פרנסיסקו, אז באופן קבוע יש לה ז'קט וצעיף בתיק. אה, והיא גם משתדלת להשתמש כמה שיותר באקססוריז, בהשראת הבלוג  (תודה! איזה כייף).

 טל [חצאית - נעמה בצלאל, חולצת גולף שחורה - גולף, מעיל - Cub Monaco, צעיף - אנונימי מחנות בסנטה ברברה, עגילים - צור אלון, נעליים - Easy Spirit]

Tal [Skirt - Naama Bezalel, Black pullover - Golf,  Coat - Club Monaco, Scarf - anonymous from a store in Santa-Barbara, Earrings - Tzur Alon, Shoes - Easy Spirit)

והנה כמה המלצות על חנויות שטל אוהבת במיוחד: Banana Republic , H&M, Ann Taylor. דברים שווים וזולים ניתן לעתים למצוא גם ב-Target. בנוסף, בחנויות כמו Ross, Marshalls, TJ Maxx אפשר למצוא בגדי מעצבים יחסית בזול.

טל [מכנסיים - Gap, נעליים - אלדו, חולצה חומה - מאיה נגרי, שרשרת - מעשה ידיה של חברה של טל אפרת מפימו, מעיל קורדורוי - אנתרופולוג'י, צעיף אנונימי - מחנות בסן פרנסיסקו]

Tal [Pants - Gap, Shoes - Aldo, Brown Shirt - Maya Negri, Necklace - Handmade by Tal's friend Efrat, Coat - Anthropology, Scarf - anonymous from a store in San-Francisco]

"שאלון השיק" של טל

צבע אהוב כחול (אבל מסתבר שהצבע הדומיננטי בארון שלה הוא שחור)
סגנון אלגנטי-אורבאני עם טוויסט
מעצב מועדף בארץ - מאיה נגרי, נעמה בצלאל, גרטרוד. בארה"ב - סטלה מקרטני, וורה וונג
אייקון אופנה אן האת'ווי ב"השטן לובשת פראדה", וחברתה ג'רלדין הפריזאית עם השיק
פריט אהוב הג'קט החדש מאנתרופולוג'י בשילוב צעיפים והעגילים עם האבנים הכחולות (של צור אלון) - מתנה מהבעל לכבוד הלידה
אגרן או זרקן אגרנית... ברור!

Tal's "Chic Questionnaire"

Favorite Color Blue (but it turns out her wardrobe is dominated by Black)

Style Urban-Elegant with a twist

Favorite Designer In israel - Maya Negri, Naama Bezalel, Gertrude. In the US - Stella McCartney, Vera Wang

Fashion Icon Ann Hathaway in "The Devil Waers Prada" and Tal's chic French friend Geraldine

Favorite Item New Anthropology jacket worn with various scarves and the blue gem earrings (by Tzur Alon) - a present from the hubby for the birth

Hoarder or Discarder Hoarder... No doubt!

Huge thanks to Tal and please forgive the pathetic pace of updates lately - who's in favor of adding a 25th hour to the day - only for the fun stuff?

תודה ענקית לטל וסליחה ומחילה על רמת העדכונים העלובה לאחרונה. דווקא יש לי המון פוסטים בקנה, פשוט כמות השעות ביום היא לא הגיונית למספר הדברים שאני עושה במקביל... מי בעד הוספה של השעה ה-25 ביממה שתוקדש לדברים משמחים בלבד?

לילה טוב,
גילי

God is in the Details

לסווטה יש סגנון אישי ונשי, ולרוב יש בכל אאוטפיט שלה דיטיילז מעניינים וצבעים קלאסיים. היא מעידה על עצמה שהיא קונה בגדים בחמש דקות. היא נכנסת לחנות ואם היא רואה משהו מיוחד שתופש לה את העין היא קונה ויוצאת. אחרת, היא יכולה להסתובב בחנות יום שלם ולא למצוא כלום. אשה החלטית! היא נהנית לבלות עם חברות בקניות ולשמש כסטייליסטית האישית שלהן, אך עבור עצמה, הבנות שלה הן מבקרות האופנה המחמירות ביותר - אם הן יאמרו לה לא על אאוטפיט מסויים, היא לא תלבש אותו...

Sveta has a personal and feminine style, and her outfits generally include interesting details and classic colors. She attests to usually buying her fashion items in only five minutes. She walks into a store and if she sees something unique that catches her attention she'll buy it and leave. Otherwise she could walk around the store the whole day and still walk out empty handed. What a decisive woman! She enjoys taking her friends out for shopping as their personal stylist, but as for herself, her daughters are her toughest fashion critics - if they say no to an outfit - she won't wear it...

"שאלון השיק" של סווטה

צבע אהוב שחור ובורדו

סגנון אלגנטי

מעצב מועדף אין

אייקון אופנה חברות עם סטייל (רגינה למשל)

פריט אהוב כרגע, המגפיים שבתמונה (הן גדולות עליי במידה אבל לא יכולתי להתאפק)

אגרן או זרקן משהו באמצע, כי אני שומרת יפה על פריטי הלבוש שלי

Sveta's "Chic Questionnaire"

Favorite Color Black and Bordeaux

Style Elegant

Favorite Designer None

Fashion Icon Stylish Friends (like Regina)

Favorite Item At the moment, these boots (are a size too big, but were irresistible to me)

Hoarder or Discarder Somewhere in the middle, because I tend well to my fashion items

[שמלה - הוניגמן, קרדיגן - Nina, גרביונים - מחברה, מגפיים - מותג ספרדי]

[Dress - Honigman, Cardigan - Nina, Tights - from a friend, Boots - Spanish brand]

תודה רבה לסווטה וחגשמח!

Thanks very much Sveta and Happy Holidays!

אופנה בת קיימא

נושא שמעסיק אותי מזה זמן רב הוא אם ואיך ניתן לגשר בין אהבת אופנה ובין הרצון לשמר את הסביבה ומשאביה. יש כאן קונפליקט אמיתי ולכן הפוסט הזה הולך להיות קצת יותר "רציני" מבדרך כלל. אני אציג על קצה המזלג את הבעייתיות, אציע כמה רעיונות להפחתת הדיסוננס הזה, ובשאיפה אעלה בטיפה את המודעות לנושא. אה כן... וגם יהיה אאוטפיט שקשור לעניין. אם יש הצעות נוספות או הערות אשמח לקרוא אותן בתגובות.

התמונה מכאן

מצד אחד, אופנה היא מנגנון שמייצר טרנדים שונים ומשונים כל הזמן, וגורם לנו לרצות (ולקנות) בגדים ואביזרים חדשים בתדירות גדולה שעולה לאין ערוך על הצורך הפרקטי. האהבה לאסטטיקה וההתמכרות לצורות הביטוי המתחדשות שלה גורמת לנו לצריכת יתר - בזאת אין לי ספק. עולם האופנה, מצידו, מעודד בדרך כלל צריכה חסרת גבולות, ותופעת ה-fast-fashion (רשתות אופנה המתרגמות טרנדים עדכניים מאופנת מעצבים לפריטי אופנה במחירים עממיים, ומקפידות לחדש את הקולקציות שלהן על בסיס שבועי כמעט) רק העצימה את התופעה. האיכות הבינונית ומטה, בדרך כלל, של הבגדים הנמכרים ברשתות אלו, גורמת להם להתבלות ולהיראות לא טוב מהר מאד ומעבר לכך, אם רוכשים פריטים טרנדיים מידי, התוקף האופנתי שלהם מוגבל מטבעו. למה זה גרוע חוץ מלכיס שלנו? כי ייצור יתר מדלדל את משאבי הסביבה המוגבלים וגורם להגדלת נפח הפסולת בעולם ולזיהום הנגרם בתהליכי הייצור. כל מי שהעניין חדש עבורו מוזמן לצפות בסרטון של The Story of Stuff ולפתוח את העיניים.

מצד שני, מהם החיים ללא דברים יפים? בגדים, תיקים, חגורות, צעיפים, כובעים, גרביונים, צמידים, עגילים, קשתות, מעילים, וכמובן נעליים... הרבה נעליים. אופנה, במיוחד למי שמתעניין בה, מספקת הרבה עניין ויזואלי, הנאה, חידוש, וכייף. אופנה משמשת כאמצעי תקשורת לא מילולי מתוחכם: אני מבטא את עצמי ומעביר מסרים לסביבה שיודעת לקרוא אותם. היא מיישבת קונפליקט פנימי - מאפשרת לשייך את עצמי לקבוצה ובה בעת להדגיש את האינדיבידואליות שלי. אנשים שמתעניינים באופנה, בד"כ מתלבשים בצורה יותר אינדיבידואלית מרוב האנשים, ולכן ברגע שאופנה מסויימת כובשת את המיינסטרים, הם מאבדים בה עניין ופשוט חייבים לאמץ פריטי אופנה חדשים כדי לשמר את הייחוד שלהם ולהרגיש עצמם. בקיצור, אוהבי אופנה לא יכולים נפשית ולא רוצים להתקבע באופנה מסויימת, ולכן האופנה כאן כדי להשאר (קרדיט ל-Simmel, Blumer, Davis ושאר חבריהם המלומדים על ההשראה לקטע זה).

אז בכל זאת, מה ניתן לעשות?

תרומות 
פעם נהגתי לחשוב שבזה שעוברים על הארון מידי פעם ותורמים את הבגדים הישנים פותרים את הבעיה הסביבתית. ישנם ארגונים רבים שאוספים תרומות של בגדים לטובת נזקקים (הביגודיות של ויצ"ו ודומיהן) אליהם ניתן להעביר בגדים לתרומה. בסך הכל זהו פתרון לא רע אבל הוא מטפל רק בבעיית ה"היפטרות" מעודפי הצריכה ולא בבעיית עודף הצריכה עצמה. בנוסף, יש איתו בעיות מסויימות במישור הגלובלי (המשיכו לקרוא).

החלפות
קריאת התיזה מ-2005 של קייט פירס, חוקרת של נושא אופנה בת קיימא (sustainable fashion), קצת פתחה לי את העיניים. מסתבר שבחלק מהעולם המערבי, בגדים שנתרמים מתוך רצון טוב מגיעים בסוף למשלוחים לאפריקה, שם הם נמכרים בזול לאוכלוסיה המקומית, תופעה שגרמה למשבר חמור בתעשיית הביגוד האפריקאית ולאובדן עשרות אלפי מקומות עבודה, שלא לדבר על העלויות הסביבתיות של משלוח בגדים מסביב לעולם. כאלטרנטיבה, קייט מציעה את רעיון מסיבת החלפת הבגדים כפתרון חלקי. מדובר באירוע כייפי, חברתי, במסגרתו כל משתתף מביא לאירוע בגדים ואביזרים שאין לו בהם יותר חפץ, ויכול לקחת כאוות נפשו מאלו שהביאו המשתתפים האחרים. שמחתי מאד לקרוא את זה, כי פעמיים בשנה במהלך השנים האחרונות ערכתי אירועים כאלו לחברות, ותמיד תמיד יצאתי מהם עם בגדים או אביזרים חדשים, וגם החברות, בלי להוציא שקל או לצרוך משאבים סביבתיים נוספים, בתוספת מנה גדושה של fun ומה שלא נלקח נתרם. היתרון בפתרון זה הוא שהוא מתאים גם לאנשים שחנויות יד שניה לא אהובות עליהם, כיוון שבגדים שמגיעים מחברים או חברים של חברים נתפשים כמקובלים יותר. כמו כן, אם יש פריטים שקשה לך נפשית להיפרד מהם, העובדה שאתה מעביר אותו לחברים/מכרים מקלה עליך לשחרר אותו. ובנוסף, אם לקחת פריט ולא השתמשת בו בסופו של דבר, תמיד תוכל להחזירו למאגר באירוע הבא.

מי שרוצה להתנסות באירוע כזה, מוזמן להגיע בשישי הבא לאירוע "גרדרובה" שיערך ברמת החייל בתל-אביב (כל הפרטים בהזמנה המצורפת). אין לי קשר למארגנות אבל אני מברכת אותן על היוזמה. ניפגש (-;

חנויות יד שניה ווינטג'
קודם כל, קצת סדר במונחים: בגדים יד שניה הם בגדים בני זמננו שיוצרו אחרי 1980, בגדי ווינטג' יוצרו בין השנים 1920-1980 ומה שלפני זה נחשב לענתיקה (ויקיפדיה). ישנן חנויות רבות המתמחות בבגדי יד שניה ווינטג' בארץ, וסקירות על חנויות אלו תוכלו למצוא כאן, כאן וכאן. רבים אוהבים לשוטט בחנויות האלו כי יש בהן אווירת "חיפוש אוצרות" ויש סיכוי לא רע למצוא פריט יחיד במינו שלא תראו על אף אחד אחר (במיוחד בתחום הוינטג'). יש גם פריטי יד שניה ווינטג' הנמכרים באיביי, אבל הבעיה עם זה שאנחנו מדינה מרוחקת והמשלוח של החבילות אלינו הוא בזבזני במונחי איכות הסביבה, אז לפעמים זה מפתה אבל בינתיים עמדתי בפרץ...

חנות יד שניה שאני אוהבת במיוחד היא שתים בשנקין, כי העקרון שלה עובד על כך שאתה יכול להביא להם מבגדיך, הם מחליטים אילו מהם להציע למכירה בחנות, בתמורה אתה מקבל זיכוי לרכישה בחנות, ואת יתרת הבגדים הם מוסרים לתרומה או מחזירים לך - לבחירתך. לדעתי, הרעיון הזה משלב בצורה יפה גם את קונספט המחזור, גם את התרומה לקהילה, וגם את הפחתת הצריכה של משאבים חדשים. יש לי לא מעט פריטים אהובים משם, לרוב לא פריטי וינטג' אלא יד שניה של מותגים מוכרים וחביבים (Zara, H&M, Mango).

קניות בארון "שלך" ושל משפחתך
יכול להיות שאם תעשו סדר בארון שלכם, תגלו דברים מדליקים ששכחתם מקיומם. אולי גם אפשר להפוך שמלה ישנה לחולצה או מכנסיים ארוכות לשורטס או להוסיף דיטיילז לפריט קיים עם טיפהל'ה עבודה ויצירתיות. חוץ מזה, וכבר כתבתי על זה בעבר, חלק ניכר מהפריטים האהובים עליי הגיעו מאמא, מהחמות או מהסבתות שלי. תבדקו עם שלכם!



ובינתיים בחו"ל
בלונדון ראיתי רעיון מקסים של בגדים חדשים שעשויים מעודפים, מלאי לא נדרש, ווינטג', הנמכרים בתוך חנות של בגדים חדשים, למשל מחלקת Urban Renewal ב"Urban Outfitters". קראתי כל מיני טענות על איכות הבגדים ומחיריהם אבל בכל זאת הרעיון מסקרן ומראה שיש חשיבה קדימה והכרה בבעייתיות של האופנה בראי איכות הסביבה.

עוד יוזמה נחמדה שמשלבת אופנה ואיכות סביבה, גם בלונדון, היא של ארגון בשם Small Steps. הם גייסו פריטי אופנה משלל סלבס בריטיים כגון אמה תומפסון, רידלי סקוט וטרי גיליאם, העבירו אותם למעצבים שעשו להם   Customizing והפכו אותם לפריטים מעודכנים, ומגרילים אותם בין האנשים שיתחייבו לעשות שינוי קטן בחיים שלהם שיתרום לאיכות הסביבה. יש להם המלצות ממש טובות וישימות כמו לקנות מזון מתוצרת מקומית או לגדל אדנית וכן הלאה עד להתחייבויות רציניות יותר.

ועכשיו... טדדדם! הגענו סוף סוף לכמה תמונות. האאוטפיט הבא מורכב ברובו מפריטי יד שניה או וינטג', מתובל בכמה תוספות חדשות. אני רוצה לחדד שהכוונה שלי אינה שכולם יפסיקו בכלל לקנות פריטי אופנה חדשים, אלא רק להציע כמה אלטרנטיבות שאפשר לגוון באמצעותן את המלתחה ולהפחית במעט את צריכת מוצרי האופנה החדשים, תוך הוספת ייחודיות לאאוטפיטים.

 

גילי [חולצה, חגורה וסיכה - סבתא ב., ז'קט - בלמ"ז מהחלפת בגדים עם חברות, ג'ינס - קסטרו מיריד יד שניה בנמל תל-אביב, נעליים - ג'יין אלדרידג' לאורבן אאוטפיטרז, תיק - רנואר, עגילי פנינה - מתנה מאמא]

שבוע טוב!