נושא שמעסיק אותי מזה זמן רב הוא אם ואיך ניתן לגשר בין אהבת אופנה ובין הרצון לשמר את הסביבה ומשאביה. יש כאן קונפליקט אמיתי ולכן הפוסט הזה הולך להיות קצת יותר "רציני" מבדרך כלל. אני אציג על קצה המזלג את הבעייתיות, אציע כמה רעיונות להפחתת הדיסוננס הזה, ובשאיפה אעלה בטיפה את המודעות לנושא. אה כן... וגם יהיה אאוטפיט שקשור לעניין. אם יש הצעות נוספות או הערות אשמח לקרוא אותן בתגובות.
מצד אחד, אופנה היא מנגנון שמייצר טרנדים שונים ומשונים כל הזמן, וגורם לנו לרצות (ולקנות) בגדים ואביזרים חדשים בתדירות גדולה שעולה לאין ערוך על הצורך הפרקטי. האהבה לאסטטיקה וההתמכרות לצורות הביטוי המתחדשות שלה גורמת לנו לצריכת יתר - בזאת אין לי ספק. עולם האופנה, מצידו, מעודד בדרך כלל צריכה חסרת גבולות, ותופעת ה-fast-fashion (רשתות אופנה המתרגמות טרנדים עדכניים מאופנת מעצבים לפריטי אופנה במחירים עממיים, ומקפידות לחדש את הקולקציות שלהן על בסיס שבועי כמעט) רק העצימה את התופעה. האיכות הבינונית ומטה, בדרך כלל, של הבגדים הנמכרים ברשתות אלו, גורמת להם להתבלות ולהיראות לא טוב מהר מאד ומעבר לכך, אם רוכשים פריטים טרנדיים מידי, התוקף האופנתי שלהם מוגבל מטבעו. למה זה גרוע חוץ מלכיס שלנו? כי ייצור יתר מדלדל את משאבי הסביבה המוגבלים וגורם להגדלת נפח הפסולת בעולם ולזיהום הנגרם בתהליכי הייצור. כל מי שהעניין חדש עבורו מוזמן לצפות בסרטון של
The Story of Stuff ולפתוח את העיניים.
מצד שני, מהם החיים ללא דברים יפים? בגדים, תיקים, חגורות, צעיפים, כובעים, גרביונים, צמידים, עגילים, קשתות, מעילים, וכמובן נעליים... הרבה נעליים. אופנה, במיוחד למי שמתעניין בה, מספקת הרבה עניין ויזואלי, הנאה, חידוש, וכייף. אופנה משמשת כאמצעי תקשורת לא מילולי מתוחכם: אני מבטא את עצמי ומעביר מסרים לסביבה שיודעת לקרוא אותם. היא מיישבת קונפליקט פנימי - מאפשרת לשייך את עצמי לקבוצה ובה בעת להדגיש את האינדיבידואליות שלי. אנשים שמתעניינים באופנה, בד"כ מתלבשים בצורה יותר אינדיבידואלית מרוב האנשים, ולכן ברגע שאופנה מסויימת כובשת את המיינסטרים, הם מאבדים בה עניין ופשוט חייבים לאמץ פריטי אופנה חדשים כדי לשמר את הייחוד שלהם ולהרגיש עצמם. בקיצור, אוהבי אופנה לא יכולים נפשית ולא רוצים להתקבע באופנה מסויימת, ולכן האופנה כאן כדי להשאר (קרדיט ל-Simmel, Blumer, Davis ושאר חבריהם המלומדים על ההשראה לקטע זה).
אז בכל זאת, מה ניתן לעשות?
תרומות
פעם נהגתי לחשוב שבזה שעוברים על הארון מידי פעם ותורמים את הבגדים הישנים פותרים את הבעיה הסביבתית. ישנם ארגונים רבים שאוספים תרומות של בגדים לטובת נזקקים (הביגודיות של
ויצ"ו ודומיהן) אליהם ניתן להעביר בגדים לתרומה. בסך הכל זהו פתרון לא רע אבל הוא מטפל רק בבעיית ה"היפטרות" מעודפי הצריכה ולא בבעיית עודף הצריכה עצמה. בנוסף, יש איתו בעיות מסויימות במישור הגלובלי (המשיכו לקרוא).
החלפות
קריאת התיזה מ-2005 של
קייט פירס, חוקרת של נושא אופנה בת קיימא (sustainable fashion), קצת פתחה לי את העיניים. מסתבר שבחלק מהעולם המערבי, בגדים שנתרמים מתוך רצון טוב מגיעים בסוף למשלוחים לאפריקה, שם הם נמכרים בזול לאוכלוסיה המקומית, תופעה שגרמה למשבר חמור בתעשיית הביגוד האפריקאית ולאובדן עשרות אלפי מקומות עבודה, שלא לדבר על העלויות הסביבתיות של משלוח בגדים מסביב לעולם. כאלטרנטיבה, קייט מציעה את רעיון מסיבת החלפת הבגדים כפתרון חלקי. מדובר באירוע כייפי, חברתי, במסגרתו כל משתתף מביא לאירוע בגדים ואביזרים שאין לו בהם יותר חפץ, ויכול לקחת כאוות נפשו מאלו שהביאו המשתתפים האחרים. שמחתי מאד לקרוא את זה, כי פעמיים בשנה במהלך השנים האחרונות ערכתי אירועים כאלו לחברות, ותמיד תמיד יצאתי מהם עם בגדים או אביזרים חדשים, וגם החברות, בלי להוציא שקל או לצרוך משאבים סביבתיים נוספים, בתוספת מנה גדושה של fun ומה שלא נלקח נתרם. היתרון בפתרון זה הוא שהוא מתאים גם לאנשים שחנויות יד שניה לא אהובות עליהם, כיוון שבגדים שמגיעים מחברים או חברים של חברים נתפשים כמקובלים יותר. כמו כן, אם יש פריטים שקשה לך נפשית להיפרד מהם, העובדה שאתה מעביר אותו לחברים/מכרים מקלה עליך לשחרר אותו. ובנוסף, אם לקחת פריט ולא השתמשת בו בסופו של דבר, תמיד תוכל להחזירו למאגר באירוע הבא.
מי שרוצה להתנסות באירוע כזה, מוזמן להגיע בשישי הבא לאירוע "גרדרובה" שיערך ברמת החייל בתל-אביב (כל הפרטים בהזמנה המצורפת). אין לי קשר למארגנות אבל אני מברכת אותן על היוזמה. ניפגש (-;
חנויות יד שניה ווינטג'
קודם כל, קצת סדר במונחים: בגדים יד שניה הם בגדים בני זמננו שיוצרו אחרי 1980, בגדי ווינטג' יוצרו בין השנים 1920-1980 ומה שלפני זה נחשב לענתיקה (ויקיפדיה). ישנן חנויות רבות המתמחות בבגדי יד שניה ווינטג' בארץ, וסקירות על חנויות אלו תוכלו למצוא
כאן,
כאן ו
כאן. רבים אוהבים לשוטט בחנויות האלו כי יש בהן אווירת "חיפוש אוצרות" ויש סיכוי לא רע למצוא פריט יחיד במינו שלא תראו על אף אחד אחר (במיוחד בתחום הוינטג'). יש גם פריטי יד שניה ווינטג' הנמכרים באיביי, אבל הבעיה עם זה שאנחנו מדינה מרוחקת והמשלוח של החבילות אלינו הוא בזבזני במונחי איכות הסביבה, אז לפעמים זה מפתה אבל בינתיים עמדתי בפרץ...
חנות יד שניה שאני אוהבת במיוחד היא
שתים בשנקין, כי העקרון שלה עובד על כך שאתה יכול להביא להם מבגדיך, הם מחליטים אילו מהם להציע למכירה בחנות, בתמורה אתה מקבל זיכוי לרכישה בחנות, ואת יתרת הבגדים הם מוסרים לתרומה או מחזירים לך - לבחירתך. לדעתי, הרעיון הזה משלב בצורה יפה גם את קונספט המחזור, גם את התרומה לקהילה, וגם את הפחתת הצריכה של משאבים חדשים. יש לי לא מעט פריטים אהובים משם, לרוב לא פריטי וינטג' אלא יד שניה של מותגים מוכרים וחביבים (Zara, H&M, Mango).
קניות בארון "שלך" ושל משפחתך
יכול להיות שאם תעשו סדר בארון שלכם, תגלו דברים מדליקים ששכחתם מקיומם. אולי גם אפשר להפוך שמלה ישנה לחולצה או מכנסיים ארוכות לשורטס או להוסיף דיטיילז לפריט קיים עם טיפהל'ה עבודה ויצירתיות. חוץ מזה, וכבר כתבתי על זה בעבר, חלק ניכר מהפריטים האהובים עליי הגיעו מאמא, מהחמות או מהסבתות שלי. תבדקו עם שלכם!
ובינתיים בחו"ל
בלונדון ראיתי רעיון מקסים של בגדים חדשים שעשויים מעודפים, מלאי לא נדרש, ווינטג', הנמכרים בתוך חנות של בגדים חדשים, למשל מחלקת
Urban Renewal ב"Urban Outfitters". קראתי כל מיני טענות על איכות הבגדים ומחיריהם אבל בכל זאת הרעיון מסקרן ומראה שיש חשיבה קדימה והכרה בבעייתיות של האופנה בראי איכות הסביבה.
עוד יוזמה נחמדה שמשלבת אופנה ואיכות סביבה, גם בלונדון, היא של ארגון בשם
Small Steps. הם גייסו פריטי אופנה משלל סלבס בריטיים כגון אמה תומפסון, רידלי סקוט וטרי גיליאם, העבירו אותם למעצבים שעשו להם Customizing והפכו אותם לפריטים מעודכנים, ומגרילים אותם בין האנשים שיתחייבו לעשות שינוי קטן בחיים שלהם שיתרום לאיכות הסביבה. יש להם המלצות ממש טובות וישימות כמו לקנות מזון מתוצרת מקומית או לגדל אדנית וכן הלאה עד להתחייבויות רציניות יותר.
ועכשיו... טדדדם! הגענו סוף סוף לכמה תמונות. האאוטפיט הבא מורכב ברובו מפריטי יד שניה או וינטג', מתובל בכמה תוספות חדשות. אני רוצה לחדד שהכוונה שלי אינה שכולם יפסיקו בכלל לקנות פריטי אופנה חדשים, אלא רק להציע כמה אלטרנטיבות שאפשר לגוון באמצעותן את המלתחה ולהפחית במעט את צריכת מוצרי האופנה החדשים, תוך הוספת ייחודיות לאאוטפיטים.
גילי [חולצה, חגורה וסיכה - סבתא ב., ז'קט - בלמ"ז מהחלפת בגדים עם חברות, ג'ינס - קסטרו מיריד יד שניה בנמל תל-אביב, נעליים -
ג'יין אלדרידג' לאורבן אאוטפיטרז, תיק - רנואר, עגילי פנינה - מתנה מאמא]
שבוע טוב!
רשומות
