יום רביעי, 26 באוגוסט 2009

Dressed to Work

היום קראתי על אתר ישראלי בשם Dressed To Work העוסק במה שאנשים לובשים לעבודה, מזווית קצת אחרת. האתר הוקם כתגובה לכך שחברת קוקה קולה השעתה דה פקטו (חופשה בתשלום לשנה) את מנהלת השיווק שלה, סביון בר סבר, בשל ראיון שנתנה לעיתון ליידי גלובס. הטענה בכתבה המסקרת את הסיפור בליידי גלובס הוא שסביון הושעתה מפני שהייתה לבושה לראיון בצורה לא הולמת וחושפנית (חצאית מיני) וכן בשל חלק מדבריה. מקימי אתר Dressed To Work שהם אילאיל בן-שלום, מורן בר וכפיר פרבדה, מפרסמים תמונות של אנשים רגילים וכיצד הם מתלבשים לעבודה, כשירות לציבור וכמחאה על השתלשלות העניינים המדוברת.

אם לשים בצד את החלק המילולי (שגם בו לא מצאתי טעם לפגם), ולהתמקד בתמונות שליוו את הכתבה, הרי שכלל לא ברור על מה המהומה. סביון נראית נהדר ולבושה בצורה נשית ומחמיאה. לטעמי, אין בלבושה שום דבר לא הולם או פוגעני, להיפך. כל חברה הייתה צריכה להתגאות במנהלת שיווק כה ייצוגית ושיקית!

המחשבה שאנשים יפחדו לבטא את הטעם האישי שלהם, בבואם להתלבש לעבודה, מרגיזה אותי מאד. אני מודעת לכך שכולנו מסייגים באופן מסויים את הלבוש שאנו בוחרים לעבודה, בצורה מודעת או לא מודעת. ברור לנו שלא הולם לבוא לעבודה עם ביקיני (אלא אם את ביולוגית ימית או מצילה), או עם שמלה נוצצת ועקבי 10 סנמטימר (אשאיר את המקצועות המחייבים לבוש זה לדימיונכם). זה גם לא כל כך נוח. אבל בין הקיצוניות הזו לבין שמרנות קיצונית יש ים של אופנה וטעמים שמחכים להתבטא. האופנה משדרת מסרים, מציעה חדשנות ועניין ויזואלי ומשרתת תפקיד חשוב בחברה המודרנית. מבחינתי, הגבלת לבוש שכזו דינה כפגיעה בחופש הביטוי. ומעבר לכך, יש לי תחושה קשה שאילולא סביון הייתה אישה, כל הסיפור היה משתלשל לגמרי אחרת.

אני משאירה אתכם עם התמונות של סביון בר סבר שנלקחו מאתר ליידי גלובס, וצולמו ע"י רמי זרנגר. מה אתם חושבים?





4 תגובות:

  1. תודה רבה רבה רבה על האיזכור ! שמנו את המייל שלך באתר:)
    אילאיל, מורן וכפיר

    השבמחק
  2. היא נראית מעולה (או הפוושופ) ויכלה לעשות פרסומת מעולה למותג
    חבל

    השבמחק