לונדון: שנות השישים העליזות

חלק מהחוויה הלונדונית שלי כלל ביקור במוזיאון האופנה והטקסטיל של לונדון (שם ארוך למוזיאון קטנטן) שבדיוק נפתח מחדש לאחר שיפוצים ממושכים. ה-FTM אצר תערוכת רטרוספקטיבה המוקדשת לזוג מעצבות בריטיות Sally Foale  ו-Marion Tuffin. המוזיאון המינימלי (2-3 חדרי תצוגה) היה חביב, עם מוזיקה מגניבה והקרנת וידאו על הקיר וידאו של דוגמנית שהחליפה אאוטפיטים שונים של המעצבות. התערוכה, הנקראת, Foale and Tuffin - Made in England, משחזרת את הסטודיו והחנות שלהן, תוך הצגת פריטים מאפיינים ומפורסמים שלהן.

אני לא הכרתי אפילו את שמות המעצבות, אך למדתי מהתערוכה שהפריצה שלהן בשנות השישים לתודעת הסצינה הלונדונית המתהווה, בישרה את תום עידן "החיקוי" של אופנת פריז בבריטניה, ותחילת עידן שבו מעצבים בריטיים יצרו אופנת סיקטסיז חדשנית, צעירה וקולית. הן התחילו את הקריירה שלהן עם 200 פאונד בכיסן, והתפתחו לבית אופנה שהלביש את הit-girls של אותם ימים כגון טוויגי ועיצוביהן הופיעו במגזיני האופנה הנחשבים (Vogue ,Harpers & Queen וכו'). הסגנון שלהן התאפיין בהרבה השפעות פופ-ארט שניכרו בהדפסים ובגזרות של שמלות המיני בגזרת A וחליפות מכנסיים. מתוך התצוגה אהבתי במיוחד את שמלת הדומינו - הייתי לובשת אותה (כמו גם אאוטיפיטים אחרים שהוצגו שם) גם היום, 40 שנה אחרי, בלי למצמץ. קלאסיקה! (סליחה על איכות התמונות... קצת היה קשה לצלם בגלל התאורה).

לאחר פירוק השותפות והסטודיו בשנות השבעים, בשל רצונן של המעצבות לחיי משפחה, הן עקרו מלונדון ופתחו עסקי עיצוב עצמאיים. Sally Tuffin מעצבת בעסק משפחתי עם בעלה (Dennis Chinaworks) כלי קרמיקה ייחודים, עם חוש הומור רב. Marion Foale פנתה לעיצוב ליין איכותי של בגדים ואביזרים סרוגים (קצת משעממים לטעמי).

 

סה"כ תערוכה חמודה - לא חובה, אבל בכל זאת נהניתי ולמדתי כמה דברים חדשים. הלוואי הלוואי שמתישהו יהיה לנו גם מוזיאון אופנה בישראל... מה לא מגיע לנו?

שבוע מצוין,
גילי